טיפול פסיכולוגי מביא סיומת דומה

טיפול פסיכולוגי מביא סיומת דומה שמבטה שלוח למרחקים ב כזאת היא אהובתי. ארץ רחבת־ ידיים ודלילת־ אוכלוסים תלויה מדרך הטבע, באמ־ צעי־התחבורה שלה סירת־משוט, רכבת או סוס או מרכבה הנחוצים לשופט, לדרשן המתודיסט ולרובל היאנקי. תחושת הנוודות למרחקים גדולים נמשכת גם בעידן התעופה בארץ בה קשה לסופרים להיפגש בלי ארגון חברתי שמעניק להם מענקי־נסיעה. שירתו של פראט גדושה בהתפעלותו מאמצעי־התחבורה לא רק מן הנתונים הגשמיים של אניות גדולות וקטרים, הגם שהוא אחד המשוררים המעולים ביותר בנושאים אלה כי־אם מן התחבורה כמסר, עם מכם ואלחוט, ושירי המלחמה שלו עוסקים בהשפעת הדיבור המשלהב על הלוחמים. המבנה הרעיוני המקיף ביותר, ככל הנראה שהועלה על הכתב בידי הוגה־דעות טיפול פסיכולוגי המבנה הגלום בהמשפט הקדום של התקשורת מאת איניס, עוסק באותו נושא, ותלמידו של איניס, מרשל מקלוהן, ממשיך להדגיש את שלמות התקשורת, בתשלובת הכוללת גורמים מילוליים ולא־ מילוליים כאחד, ומזהיר אותנו לבל נחלק אותה חלוקות לא־ מציאותיות. אולי אין זה מופלג למצוא את הצורך הזה ברציפות, אל אבותיו, ורק ריל מתאר את שלהי התקופה ההיא, הגמ שהוא אישיות מרשימה מעין מזיגה של גון בראוו וונצטי במצפון האמריקאי. לבד מזאת היה הכיבוש במאתיים השנים האחרונות בעיקר כיבוש איתני־הטבע שהוצגו על־ידי הדרקון על סלעי אגם סופיריור בשירו של פראט, אל הזיז האחרון: בחווי הצפוני רבץ, ישן, זוחל ענק בן־כלאיים, אולי פרי בטנן של אגדות, שלא ילדו אותו. אבל כיבוש הטבע טמן בחובו סכנות משלו לדמיון האדם בארץ בה החורף קר כל־כך ותנאי־החיים היו קודרים וחסרי־ נוחות, ארץ שבה אפילו היתושים תוארו לדברי קלינק כ מזכרות מן הסתיו. מקריאת השירה הקנרית התרשמתי זה מכבר מנימת האימה העמוקה מפני הטבע. אין זו אימה מפני הסכנות או אי־ הנוחות, או אף המסתורין שבטבע, כי־ אם אימת הנפש מפני דבר־מה שהדברים הללו מייצגים. מוח האדם יכול לדבוק אך ורק בערכים אנושיים ומוסריים, בבקשו לשמור על יציבותו או אף על שפיותו, אבל הטבע חסר־התודעה שלפניו נראה כהפרכה חסרת־ מענה של הערכים הללו. הבחנתי בעובדה שדרשן מתודיסטי שנון, שדבריו מובאים אצל קוגסוול, מדבר על סגירת היצירה המוסרית כולה בבדידותם של היערות. אם נכנס את ההתרשמויות המעטות הללו, אולי נגבש גישה כלשהי לאיפיון האופן שבו התפתח הדמיון הטיפול פסיכולוגי בספרות הטיפול פסיכולוגית. קהילות קטנות ומבודדות, מכותרות על־ידי ספר פיסי או פסיכולוגי, מופרדות זו מזו וממקורותיהן התרבותיים, האמריקאים והבריטים: קהילות המספקות כל מה שיש לאנשיהן מבחינת ערכים אנושיים ברורים, ושנאלצות לרחוש יראת ־כבוד רבה לחוק ולסדר המלכדים אותן, אבל ניצבות לנוכח סביבה פיסית ענקית, לא־ חושבת, מאיימת ואדירה קהילות כאלה חזקה עליהן שיפתחו מה שמותר לנו לכנות, כינוי ארעי וזמני, מנטאליות של חיל־מצב. במפות הישנות ביותר של הארץ הזאת, המרכזים המאוכלסים היחי־ עצמנו. לעשות שימוש במלים לכל תכלית אחרת, להוציא תיאור פשוט או ציווי, משמע לשחק; זה ביטויו של הומו לודנם/ האדם המשחק. אבל יש שתי צורות של משחק: התחרות והבנייה. בעל מאמר־המערכת התוקח את האמנה המשפחתית, והמטיף. המוחץ אתאיסטים דמיוניים בהאשימו אותם בחרישת מזימות, עושים במלים שימוש תוקפני, בתיזות שמשתמעות מהן אנתי־תיזות לטיפול פסיכולוגי.